פרידמן ואח' נ' חי גל יזום פרוייקטים מקרקעין ובניה (1994) בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשים להורות על עיכוב הליכים של ביצוע פסק דינו של כב' ביהמ"ש המחוזי בחיפה בתיק אז' 294/02 מיום 27/12/09 (להלן:"פסק הדין"). זאת עד לאחר בירור בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ , הגב' הברפלד אברהם, מיום 24/11/10, אשר דחתה את בקשת המבקשים שלא לבצע את פסק הדין לאור טענת "פרעתי".

2.בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסה"ד נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי, במסגרת התיק הנ"ל, ביום 22/2/10. ביהמ"ש העליון בהחלטתו מיום 11/3/10, דחה גם כן את בקשת המבקשים, לעכב את ביצוע פסק הדין. נקבע שביהמ"ש המחוזי שקל נכון את טענות הצדדים והגיע למסקנה הנכונה. עם זאת בימ"ש העליון הקל מעט עם המבקשים, וקבע שהעירבון בסך 500,000 ₪ שעל המבקשים להפקיד בקופת ביהמ"ש, כתנאי לעיכוב ביצוע אותו חלק של פסה"ד המחייב פינוי בית בקיסריה, יופחת ל 400,000 ₪. ביהמ"ש העליון, בהמשך לקביעתו של בימ"ש המחוזי, קבע שאותו חלק של פסה"ד המחייב את המבקשים לשלם למשיבה כ 300,000 ₪, לא יעוכב.

3.המבקשים העלו בפני רשם ההוצל"פ טענת "פרעתי", שמבוססת ברוב רובה על טענות קיזוז שונות הועלו על ידם בעבר. טענות קיזוז אלה, או לפחות חלקן הגדול, הועלו בפני הערכאות המשפטיות שהכריעו בזכויות הצדדים. המבקשים לא שילמו דבר על חשבון פסה"ד, ולא שוכנעתי שהעלו טענות קיזוז חדשות שנוצרו לאחר פסה"ד, מהן עולה שיש למשיבה חובה לשלם להם סכום כלשהו, אשר יוכלו לקזז כנגדה את התשלום שלהם על פי פסה"ד. כמו כן המבקשים לא הפקידו עירבון בסך 400,000 ₪ כפי שנקבע.

4.בימ"ש זה אינו יושב כערכאת ערעור על בימ"ש המחוזי, או על ביהמ"ש העליון. משנדחו בקשותיהם של המבקשים לעיכוב ביצוע פסה"ד, אין מקום שבימ"ש זה יורה על עיכוב ביצוע פסה"ד.

5.לא שוכנעתי שהובאו בפני רשמת ההוצל"פ טענת "פרעתי" ברורה, ממנה ניתן ללמוד בצורה מניחה את הדעת, שהמשיבים אכן פרעו את החיוב הכספי אשר הוטל עליהם בפסה"ד. משכך נראה, שהחלטת רשמת ההוצל"פ לא שגויה באופן כזה, שיש להורות על עיכוב ביצוע פסה"ד בניגוד להחלטתה.

6.אני ער לעובדה שהמשיבה לא הודיעה למבקשים כי עליהם לפנות את הבית בקיסריה, כנגד התשלום שהוטל עליהם לצורך כך. עם זאת, המבקשים עצמם ביקשו לעכב את ביצוע פסה"ד גם בעניין זה, ועל כן עובדה זו אינה נזקפת לחובת המשיבה.

7.משקבעו מספר ערכאות משפטיות שעל המבקשים לשלם את החיוב הכספי שהוטל עליהם, במסגרת פסה"ד, וכאשר לא הובאו בפני ביהמ"ש ראיות ממשיות שתשלום זה בוצע, אין מקום להיעתר לבקשה זו.

8.בנסיבות אלה אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

9.המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בגין בקשה זו בסך 2,500 ₪ בלבד, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ ,בלבד.

התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"א, 12/01/2011 במעמד הנוכחים.

יהושע רטנר, שופט

אורליג. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: